עותק האדמו"ר הרה"ק רבי יעקב מויעז'רוב - טשכנוב. שו"ת מהר"י ווייל,  ספר יסוד מגדולי ...

עותק האדמו"ר הרה"ק רבי יעקב מויעז'רוב - טשכנוב. שו"ת מהר"י ווייל,  ספר יסוד מגדולי פוסקי אשכנז. קאפוסט, תקצ"ה / 1834

ספר 'שאלות ותשובות מאת הגאון רבי יעקב ווייל', מגדולי חכמי אשכנז [מהר"י וויל] זי"ע. קאפוסט - תקצ"ה / 1834

מהדורה מוקדמת 

הספר כולל שאלות ותשובות בעניינים שונים וכן הלכות שחיטה ובדיקות. (חלק מתוך הספר - הלכות שחיטה ובדיקות, נדפס במהלך הדורות בפני עצמו במספר מהדורות רבות).

~ עותק מיוחס ~

[עותק האדמו"ר רבי יעקב מויעזרוב, בן הרה"ק מטשכנוב זצוק"ל].

חתימה בעמוד השער: 'יעקב'

וחותמת: 'יעקב בהגאון מוהר"א נ"י לאנדא'

חתימה נוספת:

'יוסף מנחם ליפסקר, חתן רבי יוסף גאלדשטיין מלאווא'.

מצבו הפיזי של הספר גרוע, עם נקבי עש רבים

בספרייה הלאומית שוכן באוסף נדירים.

האדמו"ר רבי יעקב לנדא מיעז'רוב (תקצ"ד-תרנ"ד). נולד בשנת תקצ"ו כבנו הצעיר של אביו הגדול האדמו"ר רבי אברהם מטשכנוב בעל 'זכותא דאברהם'. כבר מילדותו ניכרים היו בו כישרונות מיוחדים ואצילות נפש. היה חביב על אביו הקדוש שתמיד כינהו: "העילוי" (ארבעה בנים היו לאביו הרה"ק רבי אברהם מטשכנוב, והיה מונה בשבחם: רבי זאב וואלף, 'חכם'. רבי דוב בעריש, 'חסיד'. רבי רפאל, 'צדיק תמים'. רבי יעקב, 'עילוי') בהספד שנשא אביו בפטירת מחברתו הצדקנית ע"ה, אמר בעניין בניו הקדושים: "מוכנה לך בגן עדן כורסה בת ארבע רגליים...". למרות גדולתו בנגלה ובנסתר התנהג רבינו בפשטות ובטוב לב והיה נחבא אל הכלים וסגור בד' אמות של הלכה. מבחירי התלמידים אצל השרף מקאצק ולאחר פטירתו של השרף נסע אל בעל 'החידושי הרי"מ' מגור. כיהן ברבנות נאשלסק, טשעכנוב ובויעז'רוב. בשבע השנים האחרונות לחיי אביו קשה היה לאביו הקדוש לשאת את משא העם כאדמו"ר ומנהיג על עדת חסידיו יחד עם משא הרבנות. אז קרא  אליו את בנו חביבו רבי יעקב בכדי לסייע בידו ומינה אותו לכהן תחתיו כרב ואב"ד טשכנוב [מפני כבוד אביו, נקרא הבן בתואר: 'סגן הרב']. לאחר פטירת אביו קיבל את מרותו של אחיו הגדול האדמו"ר רבי זאב וואלף מסטריקוב שניהל את חצרו בדרכם של חסידי קאצק עם החריפות וההבנה. ועבר אז לכהן כאב"ד בעיר ייעז'וב הסמוכה ללודז'. לאחר פטירת אחיו רבי זאב וואלף החל רבי יעקב להנהיג בכס האדמו"רות ביעז'וב [רבי יענק'לה מויעזע'אווער]. "אלפי יהודים נהרו אליו, לאור באור תורתו וצדקתו" (מתוך ספר "עת ספוד' שנדפס לזכרו בוורשא, תרנ"ד). כמה מחידושיו נדפסו בספר 'אהבת חסד' מאביו הקד'. פרסם קריאה לאחיו היהודים מעשירי מדינת פולין לרכוש את אדמות שכם עבור יהודי ארץ ישראל וכן נסע במצוות אביו לבקר באר"י, בשנת תרנ"ג עלה שוב על מנת להשתקע בירושלים, אולם נאלץ מסיבות משפחתיות לחזור לפולין, נפטר ביום י"ט טבת תרנ"ד ונקבר בבית העלמין בווארשא (אוהל האדמורי"ם מטשכנוב).

[1], סט דף

מצבו הפיזי של הספר גרוע,

עם נקבי עש רבים ופגיעה בטקסט.