3 כרכי הזוהר הקד', עותקי אב"ד ציריך הגאון רבי משה חיים שמרלר זצ"ל, עם הגהות בכי"ק של אביו הגה"ק רבי נפתלי ...

3 כרכי הזוהר הקד', עותקי אב"ד ציריך הגאון רבי משה חיים שמרלר זצ"ל, עם הגהות בכי"ק של אביו הגה"ק רבי נפתלי צבי [ר' הערשל] זצוק"ל מחשובי הדיינים בהעדה החרדית (ולמעלה בקודש). 

יחד עם שני דפים גדולים בכתב יד בענייני קבלה בכתי"ק של אביו הגה"ק רבי נפתלי צבי [ר' הערשל] שמרלר זצוק"ל,  מראשי העדה החרדית בירושלים.

שלושה כרכים של 'ספר הזוהר' הקד'. מהדורת ווילנא - תרפ"ד

(חלקים בראשית, שמות, ויקרא)

> עותק חשוב ומיוחס,

עותק הגאון הגה"צ רבי נפתלי צבי שמרלר זצ"ל,

ובנו הגאון רבי משה חיים שמרלר, אב"ד ציריך זצ"ל

עם הגהות בכתב יד קודשו של הגה"צ רבי נפתלי צבי שמרלר זצ"ל

[נכדו של האדמו"ר רבי חיים אברהם ממיקולייב, חתנו ומ"מ של האדמו"ר הקדוש רבי מאיר מפרימשלאן].

חותמות בעלות:

'נפתלי צבי שמערלער' [הגאון הקדוש רבי נפתלי צבי שמרלר],

'משה חיים שמרלר, רב דקילת 'מחזיקי הדת' ציריך' 

עם הגהה ארוכה בשולי הדף

הגאון רבי משה חיים שמרלר זצ"ל (תרפ"ז - תשע"ז). נולד בשנת תרפ"ז לאביו הגאון רבי נפתלי צבי שכיהן כאב"ד ור"מ הישיבה בווינה. בחודש אלול תרח"צ עלה עם משפחתו ולארה"ק ולמוד אצל אביו שכיהן בראשות ישיבת 'חיי עולם' בירושלים, שם למד יחד עם האדמו"ר בעל ה'פני מנחם' מגור. לאחר חתונתו למד בכולל של חסידי בוויאן שהיה באותה תקופה המרכז ללמדנים חסידיים בירושלים, יחד עם הגאון רבי חיים ברים, הגאון רבי חיים שלמה רבינוביץ ועוד. במשך תקופה מילא גם את מקומו של הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון בתפקיד ראש ישיבת 'תומכי תמימים' בלוד. בשנת תשי"ח נסע לציריך - שוויץ (לצורך טיפול במחלת הפוליו אצל קרובת משפחתו) וכיהן שם כר"מ בישיבת לוצרן שבאוברנאו, לאחר תקופה קצרה נתמנה לרב ואב בית דין של קהילת 'מחזיקי הדת' בציריך. בנוסף עמד בראשות מערכת הכשרות הכללית בשווייץ. בשנת תשע"ד עלה להתגורר בסמוך לילדיו בירושלים.  נסתלק לב"ע בשנת תשע"ז והובא לקבורה בהר המנוחות שבירושלים.

הגאון, ראש הישיבה והפוסק רבי נפתלי צבי שמרלר (תרמ"ח - תש"ח). נולד בשנת תרמ"ח לאביו הגאון רבי אפרים מרדכי שהיה נכד האדמו"ר רבי חיים אברהם ממיקולייב -פרמישלאן [חתנו ומ"מ של האדמו"ר הקדוש רבי מאיר מפרימשלאן] (מצד אמו היה נכד הגאון רבי משה חיים בירנבוים אב"ד נוסטרישץ ונצר למשפחה מיוחסת לגדולי תורה וחסידות). כבר בשנות בחרותו התפרסם שמו בגליציה כעילוי מופלג, ובהגיעו לפרקו נלקח כחתן לבתו של הגאון רבי יעקב מאיר בלייך שהיה מחשובי חסידי הוסיאטין

הוסמך להוראה ע"י הגאון רבי דוד מנחם מאניש באב"ד רבה של טרנופול וע"י הגאון 'המהרש"ם' מברז'אן. והסתופף בצל הרה"ק רבי דוד משה מצ'ורטקוב, שנות מלחמת העולם הראשונה נדד לווינה וכיהן שם כדיין, כרב ור"מ הישיבה. בין תלמידיו הידועים מתקופה זו היה רבי יעקב הורנשטין מנייטרא ועוד. עקב הלשנה גורש מווינה ע"י שלטונות אוסטריה וזכה אז לעלות לארה"ק. מיד בהגיעו לירושלים בשנת תרצ"ח נתבקש על ידי מרן המהרי"צ דושינסקיא שכיהן אז כרב וגאב"ד ירושלים, לכהן כדיין בבית הדין של העדה החרדית (לימים העיד המהרי"צ דושינסקיא כי הרב שמרלר הינו פוסק בדרכו של מרן החת"ס). כן ישב בבית ההוראה של הגאון מטעפליק רבי שמשון אהרן פולונסקי ומונה גם לכהן בראשות ישיבת 'חיי עולם'. זכה להערכה יוצאת דופן מגדולי התורה והחסידות בדורו: האדמו"ר מהר"א מבעלז היה נוהג לשלוח אליו שאלות בהלכה והיה מכנהו "הדיין החסידי" כן כאשר הגיע אל האדמו"ר ה'אמרי אמת' מגור היה האדמו"ר קם בפניו. בין תלמידיו היו הגאונים רבי חנוך דב פאדווא, רבה של לונדון. הגאון הפוסק רבי שמואל הלוי ואזנר, הרה"צ ישראל העשל (בן האדמו"ר רבי אברהם יהושע מקופיטשניץ), הגאון רבי שמעלקא פינטר מבוקוואסק-לונדון ועוד, נסתלק לב"ע ביום כ"ה סיון תש"ח והובא למנוחות (בעיצומם של הפצצות הצבא הירדני לעבר משתתפי הלוויה) בבית הקברות 'סנהדריה' שבירושלים. חידושיו נדפסו בספר 'אמרי נפתלי'.

מצב כללי טוב