ליקוטי מוהר"ן תרפ"ד עותק משגיח ישיבת פונביז הגאון הצדיק רבי דוד זינגרביץ עם שער הירוק

ליקוטי מוהר"ן תרפ"ד עותק משגיח ישיבת פונביז הגאון הצדיק רבי דוד זינגרביץ עם שער הירוק
לקוטי מוהר"ן עם ציור הציון והשער הירוק - בדפוס רבי יהודא ציגלמן - הוצאת ברסלב ווארשא תרפ"ד | 1924

ספר ליקוטי מוהר"ן, מהדורה שביעית בבית הדפוס החסידי שע"י רבי אהרן יהודא ציגעלמאן בווארשא - הוצאת ברסלב

תרפ"ד | 1924. 

עותק המשגיח דישיבת פוניבז' הגאון הצדיק רבי דוד זינגרביץ זצ"ל,  מגדולי בוגרי טעלז ותלמידו הגדול של המשגיח רבי יחזקאל לווינשטיין זצוק"ל.

רבי אהרן לייב השקיע בפנימיות הספר ובחיצוניותו; הוא הזמין אצל צייר נודע ציור שער של עץ ששורשיו נטועים

על פלגי נחל, וצירפו בנוסף לשער הפנימי. בכל חלק מופיע שער נוסף נאה בדיו ירוקה עם פרט-שנה: ה’ל’א’ ז’ה’ נ’ח’ל’ נ’ו’ב’ע’ מ’ק’ו’ר’ ח’כ’מ’ה’ [תרפ"ג]. ובגבו איור הציון הקדוש בדיו ירוק. בסופו נוספו "שיחות ממעלת תורתו וספריו הק'.

מאות חסידים מעשרות ערי ועיירות פולן שהיו מחשובי יהדות פולין החסידית בעת ההיא. השתתפו קודם לכן ונתנו דמי קדימה, ומעניין במיוחד בספר זה שרבים מהם בחרו לרשום את שמותיהם ושם אמם לזיכרון ולישועה, בסוף הספר אחר המפתחות ברשימות "שמות הפרענומעראנטען"

בדברי קורות ימי אנ"ש ברסלב, רשום בעט זהב אודות השמחה הגדולה ששררה בהדפסת מהדורה זו. היה זה הפעם הראשונה שנדפס הספר הק' בפולין החסידית. לכבוד המאורע ביום ל"ג בעומר תרפ"ד, נהרו מאות חסידים לבושים בבגדי  שבת, זקנים נערים וילדים, אל בית החסידים דברסלב ברחוב דזיעלנא, שם נערכה החגיגה ברוב עם, עם ספרי תורה, וברכת שהחיינו, כשאבות ובניהם מרקדים  עם ספרו של הרבי בידם.

המעמד מתואר בכתבי החסיד רבי יצחק מאיר קורמן,

להלן קטעים ממנו:

"ברכת השהחיינו על ידי הרב אהרן לייב ציגלמן זצ"ל

שהיה מלובש אז בבגד חדש של משי וספר הליקוטי

מוהר"ן בידו ועמד במקום גבוה שיהיה נראה לעין כל -

אשר נשמע כרעם את ענית אמן מכל הקהל, אשר

היה בוקע רקיעים.

ואחר זה הוציאו את כל הספרי תורה מארון הקודש

ונעשה סיבוב כל השבע הקפות מסביב הבימה - מי בידו

ספר תורה ביחד עם ספר ליקוטי מוהר"ן - ומי בספר

ליקוטי מוהר"ן לבד בידו - ואפילו לילד קטן היה בידו

הספר ליקוטי מוהר"ן. וכולם היו מכורכים בכריכה הכי

יפה ונאה ביותר - וכל הידיים היו שלובי יד ביד חברו

דבוק. והשיר והניגון הידוע "בך רבינו נגילה ונשמחה

בך" - בלי הפסק נשימה של שתי שעות. והריקודין עלה

כל פעם בהתלהבות יותר, עד שהאבק כיסה את כולנו

כמו בתוך מראה הענן של קבלת התורה ממש. אשרינו

שזכינו לכל זה ברגעים אלו - להרגיש את נועם מתיקות

עריבות הדביקות בו יתברך וברבינו הקדוש - אשר אי

אפשר לי למפרש בשפתי חדוה דלבאי בזה בזכרי זאת

היום".

(רבי יצחק מאיר קורמן, ילקוט הליקוטים, הובא

בספר אש תמיד תוקד לזיכרון קיבוצי חסידי ברסלב

בפולין)

דפוס ציגלמן! 

החסיד הנודע רבי אהרן לייב ציגעלמאן - התקרב לאורה של ברסלב באמצעות המשפיעים רבי יצחק ברייטער ורבי שלמה גבריאל. לאחר פטירתו של רבי שלמה גבריאל אף שימש כמשפיע בקהילה ובית המדרש של חסידי ברסלב בווארשא וליווה את החבורה בווארשא בימי הפורענות של מלחמת העולם הראשונה. משנת תרע״ב בערך, קירב רבים לעבודת השי"ת, התכתב עם אנ"ש מכל קצוות הארץ, ביסס בית מדרש בוורשה, יסד יחד עם חשובי אנ"ש בפולין את הקיבוץ הקדוש שבראש השנה בלובלין, הרצה שיעורים יום יום, תמך כלכלית בגדולי אנ"ש והפיח רוח חיים בכל הקשור לחסידות ברסלב.

נדבך מיוחד בקורות חייו הוא הדפסת והפצת ספרי תורת רבנו מוהר"ן לאלפים ולרבבות. לפי חישוב זהיר שעשו אנ"ש זכה להדפיס עד שנת תרצ"ו שבעים וחמש אלף כרכים מספרי חסידות ברסלב אותם הפיץ. את הספרים הפיץ במחיר אפסי ממש ולפעמים אף בחינם, כשלעיניו המטרה האחת והיחידה – לפרסם את תורת רבינו ז"ל בעולם! שעל כן הוא נקלע לחובות עצומים, שהסתכמו במאות רבות של זהובים. ניצל ר' אהרן לייב כל פינה של גמ"ח, וכל אפשרות קטנה של קבלת צדקה או הלוואה מאנ"ש וממכריו. ובמשך זמן קצר, שוב לא השיג הלוואות במטבע מקומי ולווה במטבע זר ששערו עלה מיום ליום – דבר שרק הגדיל את חובותיו.

מצב מצוין רפיון בחלק מעמוד שדרה, (קמא): [1], ד, קמא, [1] דף. תנינא: [2], נא, [9] דף.