|
פריט 22:
מכתב מאת רבי מנחם מנדל אלתר מפאביניץ, בן בעל ה'שפת אמת' מגור – קביעת ...
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $420
מחיר פתיחה:
$
400
הערכה :
$800 - $1,100
עמלת בית המכירות: 20%
למידע נוסף
מע"מ: 17%
על העמלה בלבד
|
מכתב מאת רבי מנחם מנדל אלתר מפאביניץ, בן בעל ה'שפת אמת' מגור – קביעת יום תפילה ותענית. תרצ"ז - 1937.
מכתב קריאת אגודת הרבנים בפולין לקבוע יום תפילה ותענית לנוכח מצב היהדות בפולין. קריאה זו ממוענת אל הוד מעלת הצדיק כש"ת מוהר"ר יוסף צבי שליט"א דושינסקי, הרב הראשי לקהילות אשכנזים וחסידים בארה"ק בעיה"ק ירושלים תובב"א, וחתומה בידי ראשי אגודת הרבנים, הרה"ג רבי מנחם מנדל אלתר הרב מפאבייניץ; רבי יצחק מאיר קאנאל ורבי שלמה דוד כהנא, והמזכיר רבי ראובן יודא נייפעלד מנאווידווא, ובה בקשה נרגשת לקבוע יום צום ותפילה לנוכח עת צרה הפוקדת את יהדות פולין וכמפורט במכתב: צרות רבות ורעות סבבונו במשך ימי המלחמה ואחריה, אבל הצרות האחרונות משכחות את הראשונות הן בענייני הגוף והן בענייני הנשמה, הגזירות והרדיפות על אחב"י ועל דת קדשינו בכמה מדינות עצמו וגברו ואין לך יום אשר אין קללו מרובה מחבירו, ה' ירחם, והאחרון הגדיל פריצת אכילת נו"ט (נבלות וטריפות) רח"ל במדינתינו ע"י הרבה מזרע היהודים לרגלי גזירת השחיטה שהיא גזירת שמד, ה' ישמרנו!
יום התפילה והתענית נקבע ליום א' דסליחות כ"ב אלול, ולהתנהג בו כבכל תענית ציבור שכל איש ואישה משנת י"ח ואילך...
הנשיא: הרב הגאון רבי מנחם מנדל אלתר, (י"ד בתשרי תרל"ח - כ"ט באב תש"ב) היה בנו הצעיר של השפת אמת ואחיו של האמרי אמת מגור. מראשי יהדות פולין של בין המלחמות ומעסקניה הבולטים. כיהן כיושב ראש אגודת הרבנים בפולין, וכחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. נחשב אחד ממייסדי העיתונות החרדית בפולין. בתקופת השואה היה ממנהיגי הציבור החרדי בגטו ורשה. נספה יחד עם בני משפחתו במחנה ההשמדה טרבלינקה.
סגן הנשיא: הרב יצחק מאיר קאנאל, (תרכ"ב – אלול תש"ב) רב בעיר באלשקי ומגדולי יהדות פולין. לפי עדויות נורה בגטו וארשה בעת שהתנגד לגירוש.
סגן הנשיא: הרב שלמה דוד כהנא, (ה'תרכ"ט- כ"ז בכסלו ה'תשי"ד) מגדולי רבני וורשה, עלה לארץ ישראל ושימש כרב הרובע היהודי עד לנפילתה.
המזכיר: הרב ראובן יהודה נייפלד (תרכ"ט – ת"ש) אב"ד נאיוואדא (נובידבור) בפולין. נספה בוורשה בשנת ת"ש.
אגודת הרבנים בפולין היה גוף שאיגד את כל רבני ערי ועיירות פולין, הן לחיזוק ענייני הדת והן לסידור ענייניהם וצרכיהם של הרבנים עצמם. לאגודה זו היה משקל רב בקרב יהדות פולין והייתה לה הכרה רשמית בחוגי הממשל הפולני. בשיאה מנתה האגודה קרוב לאלף רבנים מכל העדות והחוגים.
מכתב מאת רבי מנחם מנדל אלתר מפאביניץ, בן בעל ה'שפת אמת' מגור – קביעת יום תפילה ותענית. תרצ"ז - 1937.
מכתב קריאת אגודת הרבנים בפולין לקבוע יום תפילה ותענית לנוכח מצב היהדות בפולין. קריאה זו ממוענת אל הוד מעלת הצדיק כש"ת מוהר"ר יוסף צבי שליט"א דושינסקי, הרב הראשי לקהילות אשכנזים וחסידים בארה"ק בעיה"ק ירושלים תובב"א, וחתומה בידי ראשי אגודת הרבנים, הרה"ג רבי מנחם מנדל אלתר הרב מפאבייניץ; רבי יצחק מאיר קאנאל ורבי שלמה דוד כהנא, והמזכיר רבי ראובן יודא נייפעלד מנאווידווא, ובה בקשה נרגשת לקבוע יום צום ותפילה לנוכח עת צרה הפוקדת את יהדות פולין וכמפורט במכתב: צרות רבות ורעות סבבונו במשך ימי המלחמה ואחריה, אבל הצרות האחרונות משכחות את הראשונות הן בענייני הגוף והן בענייני הנשמה, הגזירות והרדיפות על אחב"י ועל דת קדשינו בכמה מדינות עצמו וגברו ואין לך יום אשר אין קללו מרובה מחבירו, ה' ירחם, והאחרון הגדיל פריצת אכילת נו"ט (נבלות וטריפות) רח"ל במדינתינו ע"י הרבה מזרע היהודים לרגלי גזירת השחיטה שהיא גזירת שמד, ה' ישמרנו!
יום התפילה והתענית נקבע ליום א' דסליחות כ"ב אלול, ולהתנהג בו כבכל תענית ציבור שכל איש ואישה משנת י"ח ואילך...
הנשיא: הרב הגאון רבי מנחם מנדל אלתר, (י"ד בתשרי תרל"ח - כ"ט באב תש"ב) היה בנו הצעיר של השפת אמת ואחיו של האמרי אמת מגור. מראשי יהדות פולין של בין המלחמות ומעסקניה הבולטים. כיהן כיושב ראש אגודת הרבנים בפולין, וכחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. נחשב אחד ממייסדי העיתונות החרדית בפולין. בתקופת השואה היה ממנהיגי הציבור החרדי בגטו ורשה. נספה יחד עם בני משפחתו במחנה ההשמדה טרבלינקה.
סגן הנשיא: הרב יצחק מאיר קאנאל, (תרכ"ב – אלול תש"ב) רב בעיר באלשקי ומגדולי יהדות פולין. לפי עדויות נורה בגטו וארשה בעת שהתנגד לגירוש.
סגן הנשיא: הרב שלמה דוד כהנא, (ה'תרכ"ט- כ"ז בכסלו ה'תשי"ד) מגדולי רבני וורשה, עלה לארץ ישראל ושימש כרב הרובע היהודי עד לנפילתה.
המזכיר: הרב ראובן יהודה נייפלד (תרכ"ט – ת"ש) אב"ד נאיוואדא (נובידבור) בפולין. נספה בוורשה בשנת ת"ש.
אגודת הרבנים בפולין היה גוף שאיגד את כל רבני ערי ועיירות פולין, הן לחיזוק ענייני הדת והן לסידור ענייניהם וצרכיהם של הרבנים עצמם. לאגודה זו היה משקל רב בקרב יהדות פולין והייתה לה הכרה רשמית בחוגי הממשל הפולני. בשיאה מנתה האגודה קרוב לאלף רבנים מכל העדות והחוגים.
תפריט נגישות
