אוסף חשוב של מכתבים מאדמור"י ארה"ב וקנדה, תשט"ז-תשל"ד.

אוסף חשוב של מכתבים מאדמור"י ארה"ב וקנדה, תשט"ז-תשל"ד.

1. מכתב חשוב מהאדמו"ר רבי ירוחם ליינער מראדזין בנוגע נוסח התפילה אל הרב דוד צבי הילמן. ברוקלין, תשט"ז.

2. מכתב מהאדמ"ר רבי יוחנן טברסקי מטאלנא אודות השתתפותו בתוכנית ירחי כלה בישיבת פונובז. ירושלים, תשי"ט.

3. מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי אלעזר טווערסקי מסקווירא פאלטישאן.

4-5. מכתבים מהאדמו"ר רבי אליעזר אדלער מזוועהיל-לאס אנדשעלעס לאמו. תשכ"ו-תשכ"ז.

6. מכתב מהאדמו"ר מניישטאדט- רבי שמואל אליהו הלוי עפשטיין אל האדמו"ר מראדזין רבי אברהם ענגלארד. ניו יארק, תשל"ד.

7. מכתב מהאדמו"ר משינאווא- רבי חיים קאננער (תרמ"ט-תש"ך) אל האדמו"ר מראדזין רבי אברהם ענגלארד. ניו יארק, תשט"ז.

האדמו"ר רבי ירוחם ליינר מראדזין (תרמ"ח - תשכ"ד) בן רבי אברהם יהושע העשיל בעל "ליקוטי דברי תורה" אחיו של האדמו"ר רבי גרשון חנוך העניך בעל "סדרי טהרות" המכונה "בעל התכלת" זצ"ל. מעודו ניכר בכישרונותיו העצומים ואף התכתב עם הגאון מברעז'אן, ואף תשובה אליו מופיעה בספרו שו"ת מהרש"ם. מאמריו שנכתבו מתוך גאונות מפליאה התפרסמו בכתבי העת של התקופה, חיבר ספרים בנגלה ובנסתר: "הערות על הירושלמי", "הערות על הזוהר", "הגר"א איש הנגלה והנסתר", "זכרון לראשונים".

אדמו"ר הקדוש רבי יוחנן טברסקי מטאלנא (תרס"ו - תשנ"ט) האדמו''ר הרביעי בשושלת טאלנא. נולד בטולצ'ין, אוקראינה, ענוו ושפל ברך, אחד מל"ו צדיקים שבדור, היה מקורב לאדמור"י בית גור וקארלין, צדיק נשגב ובעל רוח הקודש. לאחר חתונתו התגורר במונטריאל שבקנדה, ובשנת תשט"ו הגר לארץ הקודש. לקראת סוף ימיו התפרסם יותר ורבים נהרו לביתו שבבית וגן ולטישים אותם היה עורך.

האדמו"ר רבי אלעזר טברסקי (תרנ"ג - תשל"ו) היה רב העיר פאלטישאן (פלטיצ'ן) ואדמו"ר ברומניה ובארצות הברית. נולד בעיירה בעלזא לרבי שלמה טברסקי בן האדמו"ר רבי דוד טברסקי מסקווירא, ולפייגא בת רבי אריה לייביש רוקח ממאגרוב בן רבי יהושע מבעלזא, ונקרא על שם זקינו רבי אלעזר רוקח מאמסטרדם. בהיותו בן שנה וחצי חזר אביו לסקווירא, וחותנו רבי אריה לייביש שחשש לשלום הילד מחמת תלאות הדרך הפציר בו שישאיר את הילד אצלו, ואכן גדל בבית זקינו במאגרוב, ומאוחר יותר עבר לגור בבית דודו המהרי"ד מבעלזא, אצלו נחשב כאחד מבניו והיה מחבבו מאד, בהיותו בן 15 כבר נודע בחצר בעלזא כלמדן ובעל מחדש, ורוב סוגיות הש"ס היו שגורים על לשונו. בהיותו בגיל 16 נלקח לחתן אצל רבי מאיר מוסקוביץ משאץ.

בשנת תרע"ט פקד עליו דודו מבעלזא להתחיל לנהוג באדמו"רות לחסידי בית סקווירא טשערנאביל הגרים ברומניה ולא יכלו לנסוע לרבותיהם שגרו ברוסיה, ואכן ערך מסע אז ברחבי רומניה, והתקשרו אליו המוני יהודים בהיותו בעל צורה נפלאה ודרשן רהוט, בשנת תר"פ התיישב בפלטיצ'ן (פאלטישאן בפי היהודים) שם התמנה לרב העיר וחסידיו בנו בשבילו בית מדרש גדול, והיה נוהג כפי מנהגי בעלזא שם נתגדל, בז' באדר א' תרפ"א נפטר אביו רבי שלמה בסקווירא והגיע אליו בחלום ואמר לו שיכול להתחיל לומר בקדיש 'ויקרב קץ משיחיה' (כמנהג הייחודי לבית טשערנאביל לאמרו) ומזה נודע לו על פטירת אביו ומאז התחיל להוסיף 'קץ'.

מתלמידיו בבוקארעסט היה רבי אליעזר זוסיא פורטוגל והוא הסמיכו וציווהו לשמש כאדמו"ר מסקולען. בשנת תש"ט הצליח להגיע לארה"ב וכעבור תקופה התיישב בבורו פארק שם כיהן בתחילה כאדמו"ר מסקווירא בבית מדרשו של דודו שגר אז בויליאמסבורג, אח"כ פתח את בית המדרש פאלטישאן ברחוב ה-49 בבורו פארק. אף האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמאר היה מעריצו מאד ואמר עליו ביטויים גדולים שלא נשמעו ממנו על אחרים, וכן הגאון רבי יוסף גרינוולד מפאפא החשיב עצמו לחסידו, וכשרבי אלעזר היה מגיע פעמיים בשנה לשבות בויליאמסבורג מסר לו את בית מדרשו והיה משמשו כאחד הגבאים וחילק את השיריים וסידר את המקומות בעריכת השולחן.