אוסף חשוב של ספרים עתיקים מאדמור"י ליובאוויטש. תקע"ח-תרע"ט.

אוסף חשוב של ספרים עתיקים מאדמור"י ליובאוויטש. תקע"ח-תרע"ט.

1. רב אלפס – שני החלקים – קאפוסט תקע"ח-תק"פ – הסכמת המהרי"ל מיאנאוויטש (אחיו של אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע).

ספר הלכות רב אלפס (רי"ף), עם מפרשים, מרדכי ותוספתא.

תקע"ח-תק"פ, בדפוס ר' ישראל ב"ר יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן) בקאפוסט.

שני חלקים בשני כרכים.. חלק מאותיות השער של חלק א נדפסו בדיו אדומה. נדפס על נייר כחול. מהדורה זו נדפסה על פי מהדורת סלאוויטא, תקס"ז-תק"ע.

הסכמת רבי יהודה ליב המהרי"ל מיאנאוויטש, בעל "שארית יהודה", אח אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע – "הסכמת הרב הגאון החסיד המפורסם כק"ש מהו"רר יהודא ליב נ"י אחיו של אדמו"ר נבג"מ" - מעבר לשער של חלק א [תוכן ההסכמה: "הדפסת ספרים אינה אסורה משום השגת גבול, ולא מטעם תקנה כללית, כ"א מטעם גזירת בעלי ההסכמה, שמועלת רק במדינתם, ולא במדינה אחרת – אפילו באותה מלכות. ובפרט אם המדפיס הראשון עשה שלא כשורה" (שארית יהודה, מהדורה חדשה, ניו יורק תשס"ט, עמ' רפו-רפז, הערה א). תוכן ההסכמה מוזכרת גם בשו"ת צמח צדק (יו"ד, סי' קצה, עמ' טו/סע"ג): "וכמו שהביא דודי הרב הגאון יהודא ליב ז"ל..."].

על שער ח"א חתימת הגאון המפורסם רבי חיים דוידזאהן אב"ד ווארשא. בדף הפורץ רישום בעלות שהספר שייך לו.

הגאון רבי חיים דוידזון (אוצר הרבנים 5945) נולד תק"כ בפינטשוב לאביו רבי דוד טעביל. תלמיד רבי יעקב מליסא בעל "נתיבות המשפט". היה גאון מפורסם בתורה ועשיר מופלג. הנהיג את יהדות ורשה ופולין, והיה מראשי הרבנים אשר תמכו ב"מרד הפולני". בשנת תקצ"ט, עם פטירתו של ה"חמדת שלמה" נבחר לרב ראשי ואב"ד ווארשא ועמד על משמרתו זו י"ד שנה. למרות זקנותו המופלגת היה מלא מרץ ופעילות עד ימיו האחרונים. נפטר אדר תרי"ד בגיל תשעים וארבע שנה.

רישומי בעלות עתיקים בח"ב: הנגיד הגביר המפורסם והחסיד המופלג רבי בנימין במוהר"ר זאב וואלף הדר כעת בחצר דונערהאף, שנת תקצ"ג.

שייך להחתן חיים ב"ר יהודא ליב ווילמאן. יהודא ליב ב"ר ישכר בער.

כריכות עור מפוארות.

2. ספר שארית יהודה, שלחן ערוך הלכות מליחה (סימנים סט-עד), עם ביאור, ושו"ת בארבעת חלקי שלחן ערוך, מאת רבי יהודה ליב, מגיד מישרים ומורה צדק דק"ק יאנאוויטש, אחיו של האדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע.

ווילנא, תר"א. דפוס ר' מנחם מן ב"ר ברוך ור' שמחה זימל ב"ר מנחם נחום, מהדורה ראשונה.

 סטפנסקי, ספרי חסידות מס' 543.

3. קונטרס פירוש המלות' הנקרא 'מהדורא בתרא' על סידור אדמו"ר הזקן בעל התניא והשולחן ערוך,

 ווארשא, תרכ"ז. דפוס ראשון

 סטפנסקי, ספרי חסידות מס' 474.

על פי' המילות שבסידור של הרב האי גאון אלקי אדמו"ר בוצינא דנהורא קדישא נזר ישראל ותפארתו אספקלרי' המאירה קדוש ה' מכובד מרנא ורבנא שניאור זלמן נבג"מ אשר הובאו בכתובי' ע"י בנו מאורן של ישראל אדמו"ר חסידא קדישא נר ישראל ע"ה פ"ה אספקלרי' המאירה מרנא ורבנא דובער נבג"מ.

4. ספר הערוך, יוזעפאף, תרכ"ט.

 

חותמות: בית הכנסת חסידים ליבאוויטש, באסטאן תרמ"ט.

5. סדר ברכות הנהנין, עם תרגום ליידיש. ווארשא, יהושע גרשון מונק, תרל"ד.

חתימות רבי יצחק אליעזר ברמ"מ גאטערמאן.

6. ספר דרכי החיים, על שו"ע אורח חיים ושו"ע הרב מלאדי, שו"ת ודרושי חסידות, מאת רבי יוסף אב"ד טשעהרין.

פיעטרקוב, תרמ"ד.. מהדורה יחידה.

הסכמות אדמור"י משפחת טברסקי (רבי יוחנן מרחמסטריווקא ובניו, רבי יעקב יצחק מקאריב, רבי מרדכי דוב מהורונוסטיפול, רבי אפרים מרגליות אב"ד מאציב ועוד).

כריכת עור מפוארת.

7. פוקח עורים עם דרכי תשובה. לאדז, תרפ"ד.

מהדורה נדירה ביותר! לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה, אינו בספריה הלאומית, לא הופיע מעולם במכירה פומבית.

8. ספר 'הלכות נטילת ידים לסעודה והלכות ברכות הנהנין' מהאדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי. עם לקוטי מהרי"ט מרבי יום טוב בראנשפיגעל.

מהדורה ראשונה. פיעטרקוב, תרע"א.

רישומי בעלות של החסיד ר' משה זינגער מלובלין.

גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. עותקים שלימים.

"האחד המיוחד" רבי יהודה ליב מיאנאוויטש (תק"ט-תקפ"ו בערך), אחיו ותלמידו הגדול של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. מגיד מישרים ומורה צדק בעיר יאנאוויטש (ינוביץ'), שעל שמה מכונה – המהרי"ל מיאנאוויטש. יד ימינו ואיש אמונו של אחיו בעל התניא, "בן משק ביתו של רבינו ורוב עניני רבינו היו נחתכים על פיו" (בית רבי, עמ' נה). ראש וראשון לכותבי ה'הנחות' של מאמרי ודרושי אחיו בעל התניא, אשר סמך על 'הנחותיו' יותר מאשר על 'הנחות' הכותבים האחרים, בהיותן נאמנות למקור וללא כל תוספת ומגרעת: "רבינו בכבודו ובעצמו הגיהם והעיד שרשימותיו מכוונים מאוד ממש כמו שנאמרו" (שם). מ'הנחותיו' נדפסו הדרושים בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז) – מאמרי אדמו"ר הזקן על חומשים בראשית-שמות. היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו בהלכה ובחסידות ומקור לעניינים רבים בתורתו.

בספרו "שארית יהודה" וכן בתשובות ה"צמח צדק" מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל המהרי"ל מיאנאוויטש מאחיו, ובהם פסקי הלכה ששינה בהם אדמו"ר הזקן ממה שפסק בצעירותו ב"שלחן ערוך" שלו. לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, התמסר המהרי"ל לעריכת והגהת "שלחן ערוך הרב", ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו. הסכמת המהרי"ל נדפסה בפתח סידור אדמו"ר הזקן (קאפוסט, תקפ"ב). בשו"ת ה"צמח צדק" מביא הצ"צ דברים רבים משמו של המהרי"ל.