סידור קבלה חסידי נדיר: תפילה למשה - ירושלים, תרנ"ח.

סידור קבלה חסידי נדיר: תפילה למשה - ירושלים, תרנ"ח.

סידור קבלי נדירה "סידור תפלה והוא סידור האר"י זצוק"ל עם חידושים שחנני ה' יתברך, זה ספר תפלה למשה... פירוש על סדר התפלה... מיוסדים על דברי קדוש ה' האר"י ז"ל... חנני ה' יתברך הלל משה מעשיל... געלבשטיין... נדפס פעה"ק ירושלם תובב"א בשנת תרנ"ח".

סידור קבלי מיוסד על סידור האר"י, כתבי האר"י, נוסח שמונה עשרה בסידור כתב יד מהרש"ש, וסידור תפלה למשה מהרמ"ק עם ביאור של המקובל החסידי רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין מגדולי חסידי האדמו"ר בעל 'חידושי הרי"ם' מגור אותו הוא גם מזכיר בתחילת הקדמתו לחיבור זה: "איש האלקים... גאון הגאונים... אדמו"ר הגדול מוהר"ר יצחק מאיר זצ"ל... תקע אהלו בעיר גור...".

הסידור נדפס בהמשכים, קונטרסים-קונטרסים, בבתי דפוס שונים בירושלים. ההדפסה החלה כנראה בשנת תרל"ט ונסתיימה בשנת תרס"ב. 

[2], מב, ע, נד דף. 21.6 ס"מ.

מצב כללי טוב, קצת שיקומים בשוליים, קצת כתמים וקרעים קטנים בשוליים, כריכת בד חדשה.

רבי הלל משה מעשיל גלבשטיין [תקצ"ד – תרס"ח], מהשרפים שבין חסידי קוצק. לתקופה מסוימת עזב את קוצק ונסע להסתופף בצל ה'צמח צדק' מליובאוויטש. לימים כאשר חזר לקוצק שאל אותו הרבי מקוצק, כדרכו שהיה מדבר בקיצור נמרץ: "מנדל מנדל – לגזרה שווה?" (שמם של השרף מקוצק ושל הצמח צדק היה זהה – שניהם נקראו מנחם מנדל). לאחר פטירת השרף מקוצק, המשיך הרב גלבשטיין לנסוע לרבי יצחק מאיר אלתר מגור ולאחר פטירתם של ה"חידושי הרי"מ" וה"צמח צדק", עלה רבי מעשיל לארץ ישראל, והיה החסיד קוצק הראשון בארץ. גדולי ירושלים עמדו עד מהרה על טיבו והאדר"ת, רבה של ירושלים, למד איתו באופן קבוע שיעור בהלכה, והתבטל כלפיו כתלמיד לפני רבו. הרב שניאור זלמן פרדקין נהג להתייעץ איתו בשאלות קשות והגאון מבריסק, רבי יהושע ליב דיסקין, התפעל מגאונותו ומחריפותו. רבי מעשיל חיבר ספרים רבים, בהם משכנות לאביר יעקב על מסכת תמיד ודיני שמירת הר הבית והכותל המערבי בזמן הזה.