של"ה הק'. אוסטרהא תקס"ב עם הסכמת הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב. עותק הג' ר' יהושע העשיל באב''ד סבו ורבו של ה"מנחת ...

של"ה הק'. אוסטרהא תקס"ב עם הסכמת הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב. עותק הג' ר' יהושע העשיל באב''ד סבו ורבו של ה"מנחת חינוך"

ספר שני לוחות הברית,   חלק א-ב. מאת רבי ישעיה הלוי הורוויץ. עם ווי העמודים מאת בנו רבי שעפטיל.

 אוסטרהא, תקס"ב. דפוס שמואל מדפיס,

רישום בעלות בשער: שייך להרב מוה"עשיל באבד אב"ד דק"ק טארנאפאל יצ"ו.

שער מיוחד לחלק ב. הסכמות מאת הרה"ק רבי לוי יצחק אב"ד בארדיטשוב, מאת רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא ומאת דייני אוסטרהא. 

[3], ב-פו, פה-קעא, [2], קעה-רמ; [1], רמא-שפה; לו דף.  33.9 ס"מ.

מצב כללי טוב, נייר ירקרק איכותי, קצת כתמים, נקבי עש קלים בשוליים של הדפים הראשונים, כריכת עור חדשה מפוארת.

גאון ישראל רבי יהושע העשיל באב''ד (תקי''ד לערך – תקצ"ח), בן אחר בן לרבי העשיל מקראקא. מגדולי פוסקי גליציה בדורו, תלמיד רבי משולם פייביש הלוי הוורביץ בעל 'משנת חכמים'. בצעירותו כיהן כאב''ד פודקאמין, כיהן ברבנות בודזאנוב (בוזנוב) על מקום בעל ה"פרי תבואה",  

בתקס''א הוכתר כרבה של טארנאפאל על מקום בן דודו רבי שמואל פאלקענפעלד.

בשנת תקפ"ח נבחר לרבה של לובלין, אך בשל נטייתו לחסידות סבל רדיפות מצד פרנסי העיר, חזר לגליציה ושב לכהן כרבה של טארנאפאל.היה מגדולי דורו והרביץ תורה לרבים, כמה מגאוני גליציה היו מתלמידיו, ביניהם נכדו הנודע רבי יוסף באב"ד בעל "מנחת חינוך", אשר ברבות הימים ישב אף הוא על כסא הרבנות בטרנופול. נודע במלחמתו נגד יוסף פרל, מראשי המשכילים בגליציה, שהיה תושב עירו. מכתביו נדפס "ספר יהושע" (זולקווא, תקפ"ט), בו מופיעים דברי תורה שהחליף עם גאוני דורו, מחותנו רבי אפרים זלמן מרגליות, בעל ה"קצות החושן", בעל ה"חוות דעת", ועוד.

גדולי הדור שחרו לפתחו לשמוע דבר הלכה, כגאונים רבי שלמה קלוגר אב''ד בראד בעל 'חכמת שלמה' (ראה ספר שבעה עיניים להגרש''ק דף נ''ד ע''ב) ורבי אפרים זלמן מרגליות בעל 'בית אפרים'. (ראה סימנים ל'. פ''א, פ''ה, פ''ו). חיבה יתרה הייתה לו אצל רעו רבן של ישראל רבי אריה לייב הכהן בעל 'קצות החושן' אשר נו''נ עמו בהלכה ''...כבוד אהובי ידיד ד' וידיד נפשי ה"ה הרב הגאון הגדול המפורסם החריף ובקי בנן של קדושים אראלים ותרשישים נ"י ע"ה פ"ה מפיק מרגליות ק"ש מוה' יהושע העשיל יצ"ו הנה האיר אל עבר פני מכתב הדרת מעכ"ת הרמה והנשאה... והנה ראיתי בדברי קדשו, ות"ל ידיו רב לו, לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא בפלפול עצום ומעכ"ת אינו צריך לגמרא דידי ולא לסברא דידי... (אבני מלואים סי' י''ז ס''ק א')''. נכדו ותלמידו רבי יוסף באב''ד (ראה חיבת רבנו אליו בסי' ל''ה), אשר ישב על כסאו אחריו, נודע בכל בית ישראל על שם ספרו 'מנחת חינוך'.