הדברי חיים של הג' ר' שלמה גאנצפריד בעל הקיצש"ע. דפו"ר, מונקאטש תרל"ז-תרל"ח.

הדברי חיים של הג' ר' שלמה גאנצפריד בעל הקיצש"ע. דפו"ר, מונקאטש תרל"ז-תרל"ח.

ספר דברי חיים, מאת האדמו"ר הרה"ק רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז. על התורה, מועדים ועל מס' בבא מציעא.

חלק ראשון, על התורה, מונקאטש, תרל"ז. חלק שני, על המועדים ועל מסכת בבא מציעא, מונקאטש, תרל"ח.. מהדורה ראשונה, בהוצאת "בני המחבר". שני החלקים בכרך אחד.

בדף ב חותמת הגה"ק רבינו "שלמה גאנצפריד ראבדק"ק אונגוואר"

ידוע ומפורסם שגבה טורא בין המחבר הגה"ק הדברי חיים מצאנז לבין הגה"ק הקיצור שולחן ערוך מאונגוואר.

חלק ראשון: [2] פד [5], חלק שני: [2] עב, מח דף. 22 ס"מ.

מצב כללי טוב, כתמים, קרע קטן בשוליים של השער הראשון, קרעים בשני דפים האחרונים של חלק ראשון גם בטקסט, דפים מ-מח של חלק שני עם פגיעות גסות וחסרונות. כריכה מקורית.

הגאון הצדיק המפורסם רבי שלמה גאנצפריעד (תקס"ד-תרמ"ו), בן רבי יוסף (שהיה דיין ומו"ץ באונגוואר). בהיותו בן שמונה שנים מת עליו אביו, וחינוכו עבר לידי הגאון הרב צבי הירש העלער [ר' הירשלי חריף] מחבר הספר הידוע "טיב גיטין".  בצעירותו למד בחברותא עם האדמו"ר רגה"ק רבי צבי הירש מליסקא. בתר"ג התמנה לרבה של ברעזאוויץ, ובתר"י התמנה לראב"ד בעיר מולדתו אונגוואר עד לפטירתו. כל ימיו עסק בהרבצת תורה לפני תלמידים מקשיבים, ובלימודו עמהם את סוגיות הש"ס העלה על הכתב את מה שהתחדש לו בלימודו בעומק הפשט.

 עמד בראש מערכות הרבנות האורתודוקסית בהונגריה. חיבר עשרות חיבורים חשובים, אך עיקר פרסומו בא בשל ספרו המפורסם "קיצור שולחן ערוך", אשר זכה למהדורות רבות מאז שיצא לראשונה באונגוואר שנת תרכ"ד. [ב"אוצר ישראל", ניו יורק תרס"ט, כותב שעד זמנו יצאו לאור כחצי מיליון טפסים מספר קיצור שו"ע, ועל פי ד"ר יצחק ריבקינד הופיעו ממנו עד שנת תש"כ למעלה ממיליון טפסים].

עוד בהיותו בן 20 כותב עליו ה"חתם סופר": "עושה פלא צדיק נשגב". הגה"ק רבי שמעון סופר כותב עליו: "זכיתי לקבל פניו הטהורים וליקח ברכתו". מסופר שמהר"ם שיק לפני פטירתו אמר על זכותו את הרבים בחיבוריו ההלכתיים: "מה גדולה הזכיה של רבי שלמה גאנצפריד בחיבוריו, ועיני קדשו נמלאו דמעות". בהיותו בן 30, בתקצ"ד, הדפיס לראשונה את חיבורו המפורסם בהלכות סת"ם "קסת הסופר". על ספרו זה זכה לקבל הסכמה נלהבת ומפורסמת מה"חתם סופר" בו סומך על ספרו בסמיכה רבה בכל כוחו, וכך כותב לו החת"ס: "עיינתי בו ועברתי בין בתריו מרישא לסיפא והנה כלך יפה רעיתי מום אין בך. מכוון להלכה ע"ד האמת... אני פוקד על כל תלמידי המחויבים לשמוע בקולי שמיום הדפסת הספר 'קסת הסופר' הלז... מכאן ואילך לא יתנו רשות וכתב קבלה לשום סופר כי אם שיהיה בקי בספר הזה ורגיל על לשונו... וסופר שאינו בקי בספר הזה יופסל מאומנותו".

ספר "דברי חיים" על התורה ועל המועדים נדפס סמוך לפטירת המחבר. בהקדמת החיבור על התורה כותבים הבנים על אביהם המחבר הקדוש ועל יום פטירתו: "...נודע ומפורסם... רוב קדושתו וצדקתו, אשר הקדיש כל ימיו לתורה ועבודה בדבקות ויראה גדולה במסירת נפש ממש, מנעוריו עד... אשר ראו עינינו ביום פטירתו... כי קידש עצמו כשרפי מעלה ביחודים והתלהבות גדול, לא פסק רגע עד אשר דבקה נפשו באור עליון...". בסיום ההקדמה כותבים בני המחבר על צוואת אביהם להדפיס את הספרים הללו: ". ..ואנחנו בני אבינו המחבר הקדוש אדמו"ר זצללה"ה השתדלנו בהדפסת זה החיבור, כי כן ציוה עלינו קודם פטירתו, להדפיסו ולהוציאו לאור בקרוב, וזכות אאמו"ר בעהמ"ח הקדוש יגן עלינו ועל כל בני ישראל, שיתרומם קרן התורה והיראה, ושיושפע לנו שפע ברכה והצלחה, ולכל אחינו בני ישראל".

בהקדמת החלק השני מוסיפים בני המחבר לספר על כך שאביהם, בעל ה"דברי חיים", למד מסכת בבא מציעא "בעיון רב בחבורת תלמידים גדולי תורה, יותר מעשרים שנה, וחידש חידושים נפלאים...". בנוסף, כותבים הם כי חידושי התורה של אביהם הם על דרך הנגלה והנסתר: "שמענו מפיו הקדוש שגם בפלפול ההלכות לא אמר שום דבר רק אשר יוצדק חידוש זה גם לפי הקבלה ליחודים".

סטפנסקי חסידות, מס' 119.

ראה הלוט הבא.