רב אלפס – שני החלקים – קאפוסט תקע"ח-תק"פ – הסכמת המהרי"ל מיאנאוויטש (אחיו של אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע).

רב אלפס – שני החלקים – קאפוסט תקע"ח-תק"פ – הסכמת המהרי"ל מיאנאוויטש (אחיו של אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע).

ספר הלכות רב אלפס (רי"ף), עם מפרשים, מרדכי ותוספתא.

תקע"ח-תק"פ, בדפוס ר' ישראל ב"ר יצחק יפה (מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן) בקאפוסט.

שני חלקים. חלק מאותיות השער של חלק א נדפסו בדיו אדומה. נדפס על נייר כחול. מהדורה זו נדפסה על פי מהדורת סלאוויטא, תקס"ז-תק"ע.

הסכמת רבי יהודה ליב המהרי"ל מיאנאוויטש, בעל "שארית יהודה", אח אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע – "הסכמת הרב הגאון החסיד המפורסם כק"ש מהו"רר יהודא ליב נ"י אחיו של אדמו"ר נבג"מ" - מעבר לשער של חלק א [תוכן ההסכמה: "הדפסת ספרים אינה אסורה משום השגת גבול, ולא מטעם תקנה כללית, כ"א מטעם גזירת בעלי ההסכמה, שמועלת רק במדינתם, ולא במדינה אחרת – אפילו באותה מלכות. ובפרט אם המדפיס הראשון עשה שלא כשורה" (שארית יהודה, מהדורה חדשה, ניו יורק תשס"ט, עמ' רפו-רפז, הערה א). תוכן ההסכמה מוזכרת גם בשו"ת צמח צדק (יו"ד, סי' קצה, עמ' טו/סע"ג): "וכמו שהביא דודי הרב הגאון יהודא ליב ז"ל..."].

שני חלקים בשני כרכים.

* חלק א (על מסכתות ברכות, שבת ועירובין - תקע"ח ): [3], נב; יז; ק; מו דף. 34 ס"מ.

* חלק ב (על מסכתות פסחים, תענית, ביצה, ראש השנה, יומא, סוכה, מגילה, מועד קטן והלכות קטנות - תק"פ 1820): ריד דף. 34.5 ס"מ.

ח"א, מצב כללי טוב מאוד, נייר כחול-ירוק עבה איכותי, קצת כתמים, נקבי עש קלים בדפים הראשונים והאחרונים לא בטקסט, כריכת עור מקורית משופשפת ופגומה.

ח"ב, מצב כללי טוב, נייר כחול-ירוק עבה איכותי, כתמים לאורך הכרך, נקבי עש קלים בדפים האירונים עם פגעה קלה בטקסט,   כריכת עור מקורית משופשפת ופגומה.

חתימה עתיקה: יעקב צבי עלקינד.

רישומי בעלות של ר' יעקב צבי בן ר' יואל משה עלקינד מסלאנט.

רישומי בעלות רבים של הנגיד ר' זאב וואלף כ"ץ מטיטערן.

רישומי בעלות של הרב שבתי בן ר' ראובן מאוזווענט.

"האחד המיוחד" רבי יהודה ליב (תק"ט-תקפ"ו בערך), אחיו ותלמידו הגדול של אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע, כיהן כמגיד מישרים ומורה צדק בעיר יאנאוויטש (ינוביץ'), שעל שמה גם מכונה המהרי"ל מיאנאוויטש. יד ימינו ואיש אמונו של אחיו אדמו"ר הזקן, "בן משק ביתו של רבינו ורוב עניני רבינו היו נחתכים על פיו" (בית רבי, עמ' נה). ראש וראשון לכותבי ה'הנחות' של מאמרי ודרושי אחיו האדמו"ר הזקן, אשר סמך על 'הנחותיו' יותר מאשר על כל ה'הנחות' האחרות, בהיותן נאמנות למקור וללא כל תוספת ומגרעת: "רבינו בכבודו ובעצמו הגיהם והעיד שרשימותיו מכוונים מאוד ממש כמו שנאמרו" (שם). מ'הנחותיו' נדפסו הדרושים בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז) – מאמרי אדמו"ר הזקן על חומשים בראשית ושמות. היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו בהלכה וחסידות והוא מקור לעניינים רבים בתורתו.

בספרו "שארית יהודה" וכן בתשובות ה"צמח צדק" מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל המהרי"ל מאחיו, ובהם פסקי הלכה ששינה בהם אדמו"ר הזקן ממה שפסק בצעירותו ב"שלחן ערוך" שלו. לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, התמסר המהרי"ל לעריכת והגהת ה"שלחן ערוך" שלו, ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו. הסכמת המהרי"ל נדפסה בפתח סידור אדמו"ר הזקן (קאפוסט, תקפ"ב). בשו"ת שלו מביא ה"צמח צדק" דברים רבים משמו של המהרי"ל. בשנת תשי"ז ערך הרבי מליובאוויטש את הספר שלפנינו והוציאו לאור במהדורה חדשה עם הוספות רבות מכת"י (בשנת תשס"ט נדפס הספר בשלישית בתוספת מרובה על העיקר).