בית ישראל על טור יורה דעה, ובו המהדורה הראשונה של פירושי ה"פרישה" וה"דרישה", מאת תלמיד הרמ"א והמהרש"ל, הגאון רבי ...

בית ישראל על טור יורה דעה, ובו המהדורה הראשונה של פירושי ה"פרישה" וה"דרישה", מאת תלמיד הרמ"א והמהרש"ל, הגאון רבי יהושע פלק הכהן. לובלין שצ"ה, נדיר.

ספר הטור אבן העזר, עם ביאור בית ישראל [דרישה ופרישה] וכתונת פסים על טור אבן העזר [עם הפנים], מאת רבי יושע ולק כ"ץ [רבינו הסמ"ע] ובנו רבי יוסף [יוזפא].

לובלין, שצ"ה . מהדורה ראשונה.

[1], שנו דף, 31 ס"מ.

פירוש ה"פרישה" וה"דרישה" שהודפסו לראשונה במהדורה שלפנינו יחד עם הטור, הודפסו אחר כך ברוב ההוצאות של הטורים. במהדורת הבאות השמיטו דברים רבים, אשר נמצאים בדפוס ראשון וכבר עמד על כך החיד"א בשם הגדולים (ערך פרישה ודרישה).

מצב טוב- בינוני, נקבי עש בעיקר בשוליים, כתמי זמן, השחמה כבדה בחלק מהדפים, כריכה מקורית משופשפת ופגומה.כריכה מקורית משופשפת ופגומה.

סטפנסקי ספרי יסוד - 156

חשיבות חיבור 'דרישה ופרישה': הספר הגדול 'פרישה ודרישה' אשר דבריו נקבעו לתהילה על סדרי הטורים כולם, ראשית התחלתו בכרך שלפנינו, בו הביא בן המחבר הגאון רבי יוסף יוזפא את כתבי אביו לדפוס, בתוספת הגהותיו בשם 'כתונת פסים'. חלקי חיבור זה על חו''מ ואו''ח המוכרים כיום נדפסו שנים רבות לאחר מכן (פפד''מ תע''ז – ברלין תקכ''ז). חשיבותו של חיבור זה על יו''ד ואבהע''ז מקבלת משנה תוקף עקב כך שספרי ה'בית חדש' יצאו במגביל (קראקא שצ''ה – שצ''ט) לספרי רבנו בהפרש של כמה חודשים יותר מאוחר, ועל אף שספר הב''ח היה מוכן לדפוס, כיון שראה הגאון רבנו יואל סירקיש ספרו הגדול של רבנו, הוסיף לספריו במיוחד 'קונטרס אחרון' בו מפלפל בדברי רבנו בכינוי 'מהרו''ך' (מורינו רבי וולק כץ). שמו של החיבור 'בית ישראל' הינו על שם חותנו של המחבר ה''ה הגביר רבי ישראל ב''ר יוסף מלבוב, אשר הקים את בית מדרשו של חתנו והיה לו למשען, על כך נקבע שמו לכבוד ותפארת. חיברו של רבנו הינו החיבור הראשון לבאר דברי בעל הטורים יורה דעה לאחר הבית יוסף, וחידושיו וביאוריו נזכרים לאלפים בדברי הפוסקים.

גדולת המחבר: רבן של ישראל רבי יהושע וולק הכהן כ''ץ (מוערך שט''ו – שע''ד), מגדולי הדור אשר קמו לעם ישראל, ראש וראשון למפרשי השו''ע. מגדולי מרביץ התורה בארצות אשכנז אשר רוב גאוני דורו תלמידיו, תלמידם וממשיך דרכם של גדולי הדור המהרש''ל והרמ''א, אשר כל בית ישראל נשען על חיבוריו הגדולים 'ספר מאירת עיניים' ו'פרישה ודרישה', שקדנותו וקדושתו מתוארת בהקדמה לספר ע''י בנו הגאון רבי יוסף יוזפא המו''ל ''מלאך ה' צבאות הוא כמלכי אלוקים.. הגאון הגדול איש אלוקי, קדוש יאמר לו המופלג בתורה וחסידות... מרנא ורבנא אלופא וגאונא, רבן של רוב חכמי הדור מזרחה ותימנה, מוהר''ר יושע פלק בן כבוד הר''ר אלכסנדרי ז''ל...לא יצא אחד מתלמידיו שלא עלה מעלה לאיזה מדרגה, להיות א' מגאוני הדור ראש ישיבה ואב''ד או בעל הוראה.. כמעט לא נמצא עיר וקדיש בכל תפוצות ישראל תחת אדום בדור הזה שלא ימצא אחד מתלמידיו.... מתלמידיו המפורסמים הגאונים רבי ישכר בער איילנבורג בעל 'באר שבע', רבי יהושע חריף מקראקא בעל 'מגיני שלמה', ורבי שבתי שפטיל הורביץ בן השל''ה בעל 'ווי העמודים'.

יש לציין שספרים מדפוסי מדינת פולין (לובלין, קראקא) משנים אלו (סוף שנות הש'), הינם נדירים באופן מיוחד עקב גזירות ת''ח ות''ט בהם הושמדו ספרי היהודים לאלפים.

סטפנסקי ספרי יסוד מס' 156.