חתימות הג' רבי שמואל העליר אב"ד צפת- הג' רבי נתן עמרם מצפת ואב"ד אלכסנדריה- חותמת הג' רבי רפאל זילבערמאן אב"ד צפת. ...

חתימות הג' רבי שמואל העליר אב"ד צפת- הג' רבי נתן עמרם מצפת ואב"ד אלכסנדריה- חותמת הג' רבי רפאל זילבערמאן אב"ד צפת. כנסת הגדולה שאלוניקי תקס"ז.

ספר כנסת הגדולה חלק יו"ד עד סימן ס"ח, מאת רבי חיים בנבנשתי אב"ד אזמיר [קושטא- איזמיר, שס"ג - תל"ג, 1603- 1673], מגדולי חכמי תורכיה תלמידו המובהק של המהרי"ט.

חתימות רבות של הגאון הרב שמואל העליר אב"ד צפת.

חתימה מסולסלת ויפה של הגאון המפורסם רבי נתן  ב"ר חיים עמרם מצפת ואב"ד אלכסנדריה.

חותמת נכדו הגאון הרב אברהם לייב זילבערמאן אב"ד צפת.

נדיר למצוא עותק של ארבעה רבני צפת מפורסמים על ספר אחד.

הגאון הקדוש רבי שמואל העליר נולד בשנת תקס"ג. רבה ומנהיגה של הקהילה האשכנזית בצפת במשך למעלה מארבעים שנה. רבי שמואל סיפר, שראה בילדותו את החוזה מלובלין בעת עריכת סדר פסח והעיד שראה את כל אבריו הפנימיים כמו היו גופו ובגדיו שקופים. יש הטוענים שמאז קיבל ידע רב ברפואה עד שמכל האזור היו באים אליו חולים לרפואה, גוים כיהודים. כמו כן קיבל תורה מפיו, אשר הטביעו בו חותם עמוק. לאחר מותו של רבו הרב הקדוש רבי אברהם דב מאוורוטש בעל הבת עין בשנת ת"ר, נהיה לרבה ומנהיגה של הקהילה האשכנזית בצפת, מגדולי מנהיגי החסידים בארץ ישראל, ר' היה שמואל העליר לדמות המובילה בהנהגת היישוב עד לפטירתו. כמו"כ היה מקורב לגדולי הצדיקים שבגולה אשר נתנו בו אמון רב בהנהגת הקהילה בצפת. מחבר הספרים: 'טהרת הקדש', 'דברי משפט' ו'שברי לוחות', ועוד.

נפטר בשנת תרמ''ד ונקבר בבית העלמין העתיק של צפת סמוך לרבני צפת האר"י ורבי משה קורדובירו.

הגאון המפורסם רבי נתן עמרם (תקנ"א-תרל"א), מחבר הספרים "קנין פירות", "קנין הגוף" ו"נועם המידות", נולד בדמשק לאביו רבי חיים עמרם בעל "מטעם המלך". בשנת תקס"ה עלה עם אביו לצפת ומשנת תקפ"ו החל לסבב בשליחות מצוה כשד"ר כוללות טבריה וחברון, תחילה בנא-אמון (אלכסנדריה) שבמצרים ולאחר מכן גם בקהילות תורכיה ויוון. בשנות שליחותו הדפיס כמה מספריו ומספרי אביו. לבסוף חזר למצרים וכיהן בה בדיינות. לאחר פטירת רבי ישראל משה חזן בשנת תרכ"ג נתמנה במקומו לאב"ד וראש הרבנים בנא-אמון.

הגאון  הקדוש רבי רפאל זילברמן [תקצ"ט-תרע"ח ], דיין וראב"ד עדת אשכנזים בצפת למעלה מחמישים שנה, נולד באומן שבאוקראינה ובילדותו בשנת תר"י בהיותו בן 11 עלה עם אביו לארץ ישראל. נהג להתבודד וללמוד תורה בבית המדרש שליד קבר רשב"י במירון. נודע בגדלותו ובחוכמתו ואף היה נערץ על השלטונות הטורקיים אשר העניקו לו את התואר "חכם פאשה".

הגה"ק ר' אברהם לייב זילבערמאן נולד בח' אייר תרמ"ט לאביו רבי יצחק דב זילבערמאן ראש הקהילה האשכנזית של צפת, שהיה בנו של הגאון ר' רפאל זילבערמאן שכיהן כרבה הראשי של עדת האשכנזים בצפת. לאחר שנתייתם מאביו בגיל ארבע שנים בלבד, גדל והתחנך אצל זקנו. נשא את בת הרב יצחק לורברבוים. לאחר חתונתו שהתקיימה בצפת נסע במצוות זקנו לשטפנשט, כדי לשהות אצל האדמו"ר משטפנשט הרה"ק ר' אברהם מתתיהו פרידמן. בשנת תרס"ט התמנה לדיין בצפת. בשנת תרע"ח לאחר פטירת זקנו, התמנה כרבה הראשי של צפת, והוא בן עשרים ושמונה. הוא כיהן כרב הראשי לשתי הקהילות, האשכנזית והספרדית. כן היה נשיא ועד ההקדשות והוועד לגאולת המקומות הקדושים בגליל העליון. היה פעיל בהנהגת הציבור היהודי בצפת ופעל לפיתוחה של העיר ושל היישוב היהודי על הר כנען. בהשתדלותו נבנה מחדש בית כנסת האשכנזי על שם האר"י ונבנה מקווה חדיש. הוא המשיך את המסורת של שושלת הרבנים לבית זילבערמאן ושימש כשליחם של אדמו"רי בויאן שהחזיקו בחזקת ההדלקה על גג ציון קברו של רשב"י בל"ג בעומר. פרסם מאמרים תורניים בכתבי עת שונים ובהם "קול תורה" ו"שערי ציון". הכין לדפוס את ספרו "לב אברהם" שכלל פירושים על התורה וכן שו"ת, אך הספר לא ראה אור. נפטר בצפת בט"ז חשוון תש"ח, בהיותו בן 58. תחתיו התמנה לרבה של צפת חתנו הרב שמחה קפלן.

מצב כללי טוב-בינוני, נקבי עש גם בטקסט, כתמי מים, כריכת עור.