ספר יסוד: ספר יוסף לקח על מגילת אסתר, קרימונה של״ו. מהדורה ראשונה.חתימות עתיקות.

ספר יסוד: ספר יוסף לקח על מגילת אסתר, קרימונה של״ו. מהדורה ראשונה.חתימות עתיקות.

 ספר יוסף לקח על מגילת אסתר, מהדורה ראשונה.

פירוש ׳יוסף לקח׳ למגילת אסתר נכתבה על ידי רבי אליעזר אשכנזי (הרופא). מהדורת קרימונה זו נדפס על ידי המחבר בעצמו בעת ששימש כרב בעיר קרימונה שבאיטליה, וזה ספרו הראשון שהוציא לאור.

׳יוסף לקח׳ הוא אולי פירוש היסודי ביותר למגילת אסתר שהודפסה ב-500 שנים האחרונות. יוסף לקח הודפס לכבודו של הנגיד המפורסם דון יוסף נשיא, שתמך בר׳ אשכנזי במאמציו הרבים והוקדש על שמו; מכאן השם יוסף לקח.

רבי אליעזר אשכנזי (רע”ג – שמ”ו), תלמידם של הרב יוסף טייטאצק והרב יוסף קארו (יחד עם הרב אלשיך). בגיל כ״ו כיהן כרב במצרים. במשך שנה נאלץ לעזוב את מצרים ולעבור לעיר פמגוסטה בקפריסין כמתואר בהקדמתו.

מאוחר יותר הוא עבר לויניציאה, אך עקב סכסוך קשה עם רבי שמואל יהודה קצנלבוגן מפדובה, הוא נאלץ להתגורר בפראג.  משם המשיך לנדוד ועבר לקרימונה שבאיטליה שם כיהן כרב עד לשנת של"ח אז העתיק מגוריו לפוזנא ושימש כאב בית דין. הוא נפטר בשנת שמ״ו ונקבר בקראקא.

ידוע כי מי שהולך להשתטח על קברו בקראקא מיד נענה. מסופר כי מרן רבי אברהם שמואל בנימין סופר, בעל הכתב סופר, השתדל רבות לבקר את קברו אך לא הצליח למצוא אותו. בשנים האחרונות אולם קבורתו נמצאה ונשתמרה.

זהו הספר העברי האחרון שהודפס בעיר קרימונה. פירוש הגאון מוילנא למגילת אסתר מבוסס על ספר זה.

וינוגרד, קרימונה 46.

סטפנסקי - ספרי יסוד 16.

חתימות עתיקות: אברהם גרשון בן שמעון תאומים. יואל איש ליפשיץ מפרמיסלא הבירה. יהודה בן משה היילבוט.

רישום ארוך וחתימות ר' יעקב שנעלל מצילטץ ואפפעלן שהספר היה שייך לר' צבי הירש כץ שלעזינגער ואח''כ עבר לרשותו.

פגיעות ותיקונים ישנים בשער, חסר אותיות בארבעה דפים הראשונים (והושלם בכת''י ר' יעקב שנעלל), שאר הספר במצב טוב, תיקון קטן בשוליים של הדף האחרון. כריכה מאוחרת.