לחם סתרים, ויניציאה, תכ"ד [1664]. העותק האישי עם הגהות ארוכות של רבי משה ישראל הראשון זצוק"ל בעל שו"ת 'משאת משה' ...

לחם סתרים, ויניציאה, תכ"ד [1664]. העותק האישי עם הגהות ארוכות של רבי משה ישראל הראשון זצוק"ל בעל שו"ת 'משאת משה', אב"ד רודוס.

ספר לחם סתרים, ויניציאה, תכ"ד [1664] עיונים בפירוש רש"י על מסכת עבודה זרה, עם מערכות על סוגיות סוף פרק כל הבשר, סוגיה פרה ורחל וענינים אחרים. מאת הגאון רבי שלמה אלגאזי.

איורים בשער של משה רבינו ושלמה המלך.

 ויניציאה, תכ"ד [1664].

מאחורי דף השער חתימת יד קדשו של בעל ה''משאת משה'': "חנני אלוקים ונתן לי גם את זה אני הצעיר משה ישראל"

לאורך הספר הגהות ארוכות וחשובות מבעל ה''משאת משה'' פריט ייחודי ביותר מראש שושליתא דדהבא רבני משפחת "ישראל" רבני רודוס לדורותיה.

לפנינו חתימת יד קדשו והגהות ארוכות וחשובות אשר כפי הנראה לא נדפסו בכתי"ק אבי השושלת, הראשון לבית 'ישראל', הוא רבי משה ישראל הראשון זצוק"ל בעל שו"ת 'משאת משה',   אב"ד רודוס.

רבי  משה ישראל אב"ד רודוס (ת"ל, 1670 - ת"ק, 1740) היה מחכמי צפת וירושלים במאה ה-18, שד"ר ומחבר שו"ת "משאת משה". תקופה מסוימת היה רבה של קהילת יהודי רודוס. אבי משפחת ישראל, שבניה כיהנו כרבנים ברודוס ובארץ ישראל במשך כמאתיים שנה, שנים עשר דורות דור אחר דור, עד ערב מלחמת העולם השנייה. נולד בירושלים, בשנת ת"ל (1670) בקירוב. אשתו, חנה, הייתה בתו של ר' משה בן יצחק בן חביב, מרבני סלוניקי (יש שהחליפוהו בטעות עם המהר"ם בן חביב בעל "כפות תמרים").

למד אצל רבי אברהם יצחקי, מחבר שו"ת "זרע אברהם".

בשנת ת"ע (1710) יצא למסע בצפון אפריקה כשד"ר בשליחות אנשי צפת. במפגשיו עם הקהילות המקומיות נזקק לענות לשאלותיהן בהלכה, ותשובותיו, שחלקן נושאות תאריך וציון המקום בו נכתבו, מאפשרות לשחזר את קורותיו. לאחר שלוש שנות מסע, בהן היה באלג'יר ומרוקו (שם פגש גם את רבי חיים בן עטר), עשה את דרכו בחזרה ארצה. אך כשחנה ברודוס התבקש על ידי יהודי המקום לכהן כרב הקהילה ושהה שם שלוש עשרה שנה ברציפות. מתקופה זו נשתמרו תשובות רבות שלו וגם מספר דרשות.

מסתבר שאנשי רודוס השביעו אותו שלא יעזוב אותם במשך תקופה מסוימת. בשנת תפ"א התבקש על ידי מנהלי קופת ארץ ישראל בקושטא לצאת בשמם לשליחות נוספת באירופה, כדי לשכנע את מנהיגי הקהילות להטיל מס שבועי לטובת היישוב היהודי בארץ ישראל. רבי משה ישראל, שגם היה מאוכזב מהתנהגותם הדתית והמוסרית של אנשי רודוס, התייעץ עם חכמי קושטא האם הוא יכול להתיר את שבועתו, והללו תמכו בכך והתירו לו לצאת למסע נוסף. מסע זה נמשך ארבע שנים (תפ"ז-תצ"א), ובסיומו שהה מספר חודשים בפירארה, שם התמסר ללימוד תורה באכסנייתו של עשיר שהחזיק ספרייה גדולה אשר הייתה לעזר רב לרבי משה ישראל. לאחר מכן חזר לרודוס למספר שנים נוספות, עד תצ"ו לפחות.

בשנת תצ"ח כבר היה באלכסנדריה, ושם נפטר בשנת ת"ק.

ספריו

שו"ת משאת משה. שני כרכים ראשונים נדפסו על ידי המחבר בקושטא תצ"ד ותצ"ה. את הכרך השלישי הוציא לאור בנו, רבי אברהם ישראל, בשנת תק"ב.

אפי משה, ספר דרשותיו, נספח לספרו של בנו אדרת אליהו, ליוורנו, תקפ"ח

בתשובותיו התכתבויות עם חכמים בולטים בדורו, כגון המשנה למלך והמחנה אפרים. פסקי ההלכה שלו מצוטטים רבות אצל הבאים אחריו, כגון בתשובות החיד"א ורבי דוד פארדו, ועד לאזכורים רבים בכתבי הרב עובדיה יוסף.

קל"ד דף. 18 ס"מ. עותק חסר מיד לאחר השער מתחיל מדף ד', ונגמר בדף צו. מצב טוב - בינוני פגעי עש בחלקן עם פגיעות בטקסט. דפים עבים. הגהות חשובות לחד מקמאי גדולי חכמי הספרדים ביוון. כריכה ישנה.

---

שבטי ישראל 52 ירושלים