סויסיא ספרים-ספרי קדש,מכתבי רבנים,קמעות,פקסימיליה,הגדות,יודאיקה,בצלאל,חסידות,חפצים,ועוד.

By Suissia Books

Tuesday, 1.5.18
The auction has ended

LOT 130:

מודעה-אזכרה להרב הצדיק אריה לוין רבם של אסירי ציון שנת תשמ"ה

Start price:
$ 25
Auction house commission: 20% More details
VAT: On commission only
01/05/2018 at Suissia Books

מודעה-מאגודת ידידי ישיבת בית אריה בדבר אזכרה להרב הצדיק אריה לוין רבם של אסירי ציון שנת תשמ"ה 1985 בית העלמין סנהדריה.  מצב כללי טוב מאד,מקופל,47*63 ס"מ.


הרב אריה לוין (ו' בניסן ה'תרמ"ה - ט' בניסן ה'תשכ"ט; 22 במרץ 1885 - 28 במרץ 1969) היה משגיח ירושלמי שנודע כאיש חסד. כונה אבי האסירים או רב האסירים. בירושלים היה ידוע בשם ר' אריה.

קברו של רבי אריה לוין ושל אשתו בבית הקברות סנהדריה בירושלים נולד באורלא שליד ביאליסטוק, בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום בפולין) לבנימין ביינוש, למדן ידוע ויערן, ולעטיל. הוא למד בסלוצק, בסלונים, בבריסק ובפינסק. בגלל גילו הצעיר לא התקבל בהתחלה ללמוד בישיבת וולוז'ין. הוא פנה ללמוד בישיבה בהלוסק ולאחר כשנה התקבל לוולוז'ין, שם למד תורה מהרב רפאל שפירא. עלה לארץ ישראל באדר ה'תרס"ה (1905) והתגורר זמן מה ביפו אצל משה-בצלאל טודרוסוביץ.אחר כך עלה לירושלים, שבה למד בישיבת תורת חיים. הוסמך לרבנות על ידי הרב חיים ברלין, הרב שמואל סלנט והראי"ה קוק. 

סמוך להגעתו לירושלים (ח' בתמוז ה'תרס"ה) נשא את צפורה חנה, בתו של הרב דוד שפירא, רב בקובנה, ובנו של הרב חיים יעקב שפירא שהיה אב"ד בירושלים. הרב דוד שפירא היה גם חותנו של הרב צבי פסח פרנק. כמו רבים מבני היישוב, עברו שנות מלחמת העולם הראשונה על בני הזוג ברעב. שתיים מבנותיהם נפטרו בשל תנאי המחיה הקשים. החל משנת ה'תרע"ז (1917) היה משגיח בתלמוד תורה עץ חיים בירושלים. לאחר עלותו של רבי שלמה אלישיב בעל ה"לשם" לארץ ישראל היה לתלמידו. היה ידוע כבעל חסד. נודע בכינויו "רב האסירים" מפני שהיה נוהג במשך כעשרים וחמש שנה, כבר בתקופת המנדט הבריטי, ללכת רגלית בכל שבת לבקר את האסירים בבתי הכלא, לעודד את רוחם ולכתוב להם מכתבים. בפרט נודעו ביקוריו אצל אסירי המחתרות ועולי הגרדום. במנהג זה החל עוד כאשר שהו בבתי הסוהר בעיקר אסירים יהודים פליליים, המשיך בו כאשר בבתי הסוהר נאסרו לוחמי מחתרות, והמשיך בו אף לאחר קום המדינה. בעת ביקור אסירי המחתרות הבריח הרב לוין בבגדיו פתקי דרישת שלום בין האסירים לבני משפחותיהם. 

ביקר בקביעות גם בבית החולים למצורעים על מנת לעודד את יושביו. 

לאחר מלחמת השחרור, כאשר הוחזרו לישראל גופותיהם של אנשי מחלקת הל"ה, שנה וחצי לאחר שנפלו בקרב, לא הצליחו אנשי הרבנות הצבאית לזהות בוודאות 12 גופות. לפתרון הבעיה שנוצרה הוטל על הרב לוין לערוך את גורל הגר"א - הטלת גורל שבאה לזהות את הגופות. 

הרב לוין נפטר בערב שבת הגדול ה'תשכ"ט במרכז רפואי הדסה, ונטמן באותו היום אחרי חצות היום בבית הקברות סנהדריה, ובכך נתמלאה צוואתו שלא להספידו (הן בשל קדושת השבת והן בשל חודש ניסן שאין מספידין בו). על פי צוואתו נרשם במצבתו שהוא מבקש ממי שעולה לקברו שיאמר "אני מאמין באמונה שלמה שתהא תחיית המתים בעת שתעלה רצון מאת הבורא יתברך שמו ויתעלה זכרו לעד ולנצח נצחים".סמוך לפטירתו עוטר הרב לוין בעיטור לוחמי המדינה על פועלו בתקופת המחתרות.