סויסיא ספרים-ספרי קדש,מכתבי רבנים,קמעות,פקסימיליה,הגדות,יודאיקה,בצלאל,חסידות,חפצים,ועוד.

By Suissia Books

Tuesday, 1.5.18
The auction has ended

LOT 126:

מכתב מאת הסתדרות "מזרחי" בליטא אל הרב חייקיל לונסקי הי"ד וילנא אדר תרפ"ב.

Sold for: $30
Start price:
$ 30
Auction house commission: 20% More details
VAT: On commission only
01/05/2018 at Suissia Books

מכתב בכתב יד מאת הסתדרות "מזרחי" בליטא לשכת מרכז וילנא אדר תרפ"ב.

המכתב נכתב אל הרב חייקיל לונסקי בבקשה לקבוץ כספים לפורים למען קרן הקימת "בקלויז גחש"א" המכתב כתוב וחתום ע"י המזכיר דאז.


חיים חייקל לוּנְסקי (נכתב גם חייקיל; בכתב לטיני: Lunski; ברוסית: Лунский; ב' בתמוז תרמ"א, 29 ביוני 1881, סלונים, פלך גרודנה, רוסיה (רוסיה הלבנה) – ה'תש"ב, 1942, גטו וילנה, הכיבוש הגרמני) היה סופר יידיש ועברי, פולקלוריסט וביבליוגרף יהודי-ליטאי, ספרן ספריית שטראשון במשך כיובל שנים (1895–1941) והיסטוריון של יהדות וילנה. נספה בשואה. נולד בעיירה סלונים שבפלך גרודנה, רוסיה, לשמואל אשר הלוי לונסקי, מלמד,ובן למשפחה שהתפארה בייחוסה לרב אריה לייב הלוי אפשטיין "בעל הפרדס". למד בישיבות סלונים ולידא ואחר כך הגיע לעיר וילנה. בתחילה עבד לפרנסתו בקלויז העתיק בעיר, וב-1895 התקבל לעבודה כספרן בספריית שטראשון. בווילנה נחשף לספרות ההשכלה וחבר לאגודות ציוניות. הוא החל לכתוב שירה עברית ואף הדפיס שני שירים בלוח ארץ ישראל של אברהם משה לונץ.  נישא לחיה בת הרב אברהם יעקב ברוק, נכדתו של רבה של סלונים, הרב מרדכי רוזנבלט מאושמינה (שב-1917 פרסם ביוגרפיה שלו). בני הזוג היו הורים לבן, משה, ולבת. בשנת 1912 נפטרה אשתו, בגיל צעיר.  עם כניסתם של הגרמנים לווילנה נאסר, ושוחרר בסוף אוגוסט 1941, ערב היכנסם של יהודי וילנה לגטו. לונסקי ובתו, מורה בתחילת שנות השלושים לחייה, נספו יחד בגטו וילנה ב-1942. 

"לאחר המלחמה הגיעו לאוזניי ידיעות – בייחוד מפיה של רוז'קה קורצ'אק, שפגשה אותו לעיתים בגטו – על מידת ההקרבה שגילה לונסקי בהצלת ספרים חשובים וכתבי יד יקרים מידי הנאצים;הוא היה מחביאם במחבואים ובמרתפים. אבא קובנר הגדירו "הפנקס החי של ירושלים-דליטא [=וילנה]".
 איש עממי וסופר עממי, מעורה בחיי השדרות הרחבות בווילנא, ידע את עבים ואת רחשי לבם ונתן ביטוי לסבלם ולשאיפותיהם. שופע טוב לב, עניו וצנוע, בחינת תלמיד חכם, המשמש בהתלהבות תלמידי חכמים, שהיו באים לבית-עקד הספרים ע"ש דיר מתתיהו שטראשון. מלבד ידיעותיו בהלכה, פרי לימודים בימי ילדותו ונעוריו, היה שמור בזכרונו אוצר בלום של ידיעות היסטוריות ואגדות על קהִלות ופרנסים, רבנים וסופרים, ובקיאותו בתולדות ווילנא, הייתה מופלגת ומיוחדת במינה. – הוא ידע את כל רחובותיה וסימטותיה, כל בתי-כנסיותיה ובתי-מדרשיה, כל בית ובית ברחובות היהודים, כל מרתף וכל עלית גג. ובגיטו ווילנא לא היה מורה-דרך טוב ממנו. הוא הכיר היטב את חיי העם הפשוט וחיי הטיפוסים השונים, מסביב לחצר בית-הכנסת.